בראס, או בעברית פליז, היא סגסוגת של נחושת ואבץ. יש לה גוון זהוב חם, היא חזקה יותר מנחושת טהורה ומתחמצנת לאט יותר, ולכן היא אחת המתכות השימושיות ביותר בתכשיטים, לבד או כבסיס מתחת לציפוי זהב. בעולם האנרגטי נוהגים לקשר אותה לשפע, לביטחון ולהגנה. הפליז שאני עובדת איתו נקי ונטול ניקל.
מה זה בראס?
בראס (Brass) הוא השם האנגלי של הפליז. זו סגסוגת, כלומר מתכת שנוצרת מהתכה של כמה מתכות יחד, ובמקרה הזה של נחושת ואבץ (Zinc). ברוב סוגי הפליז הנחושת היא החלק הגדול, ואחוז האבץ נע בדרך כלל בין 5% ל-40% בערך. היחס הזה קובע את הגוון: ככל שיש יותר נחושת, הגוון אדמדם וחם יותר, וככל שיש יותר אבץ, הוא צהוב ובהיר יותר.
בני אדם משתמשים בפליז כבר מהעת העתיקה. הרומאים, למשל, טבעו ממנו מטבעות וקראו לו אוריכלקום. בהמשך הוא הפך לחומר של כלי נגינה (כלי הנשיפה ממתכת נקראים באנגלית brass בזכותו), של ידיות ומנורות, של כלי ניווט, וכמובן של תכשיטים.
התכונות הפיזיות של הבראס
גוון. זהוב-צהוב וחם, ובגלל הדמיון לזהב הוא משמש כבר אלפי שנים לקישוט ולתכשיטים.
חוזק ועמידות. פליז קשה וחזק יותר מנחושת טהורה, אבל עדיין גמיש מספיק כדי ליצוק, לרקע, לכופף ולחרוט אותו. זה מה שמאפשר פרטים עדינים כמו פיליגרן, טקסטורות ותחריטים.
עמידות בפני קורוזיה. הוא לא מחליד כמו ברזל, אבל עם הזמן נוצרת עליו שכבת חמצון כהה, שנקראת פטינה. זה תהליך טבעי, ואפשר להסיר אותו בניקוי.
מוליכות. הפליז מוליך חום וחשמל, אבל פחות מהנחושת הטהורה. בסוגי הפליז הנפוצים המוליכות החשמלית היא בערך רבע עד שליש מזו של נחושת.
ועוד כמה עובדות. הפליז לא מגנטי, והוא נמס בסביבות 900 עד 940 מעלות, פחות מהנחושת (כ-1,085 מעלות). ולנחושת ולסגסוגות שלה, כולל פליז, יש תכונה אנטי-מיקרוביאלית מוכחת: על משטחים כאלה חיידקים רבים מתים תוך כמה שעות. זו אחת הסיבות לכך שידיות מפליז נחשבות היגייניות יותר.
הקרבה לנחושת
הנחושת היא הלב של הבראס. ממנה הוא מקבל את הגוון החם, את המוליכות ואת התגובה לעור. ההבדלים העיקריים: נחושת טהורה רכה יותר, אדמדמה יותר, ומתחמצנת מהר. הבראס קשה יותר, זהוב יותר ומתחמצן לאט יותר.
ויש גם את הברונזה, שהיא סגסוגת של נחושת ובדיל (ולא אבץ), בגוון חום-זהוב כהה יותר. לפעמים מתבלבלים ביניהן, גם כי בשתיהן הבסיס הוא נחושת.
המשמעות האנרגטית והרגשית של הבראס
כאן אני עוברת מהמדע לעולם האמונות. מה שכתוב בפרק הזה מבוסס על מסורות, על אלכימיה ועל העולם האנרגטי, ולא על מחקר מדעי. אני משתפת אותו כי בשבילי הוא חלק מהקסם של החומר.
כאשר הנחושת פוגשת את האבץ, הן יוצרות יחד את הבראס. בעולם האנרגטי, הבראס לא רק שומר על חלק מהתכונות של הנחושת, אלא מקבל "אישיות" ייחודית משלו בזכות השילוב בין שתי המתכות.
הבראס טומנת בחובה את המוליכות של הנחושת ואת הסגולות של האבץ, וכך נוצרת המשמעות האנרגטית של הבראס.
הנחושת מביאה איתה את המוליכות, זרימת האנרגיה והחיבור לוונוס (נשיות, יצירתיות, הרמוניה).
האבץ נחשב בעולם הרוחני למתכת אקטיבית ומעוררת שמקושרת לתדר של התחדשות ושל כוכב מרקוריוס (תקשורת, חדות מחשבה וגמישות).
שילוב הסגולות של הנחושת והאבץ הופך את הבראס למתכת שנתפסת כמנתבת ומכוונת אנרגיה בצורה ממוקדת מאוד, תוך כדי שמירה על חיוניות גבוהה ואיזון.
הבראס נקשרה מאז העת העתיקה לתדר של שפע, שגשוג והצלחה חומרית, בגלל הדמיון הוויזואלי שלה לזהב.
היא משמשת לעיתים קרובות כחלופה נגישה לזהב בטקסים או בכלים שנועדו למשוך מזל, שפע והזדמנויות חדשות ומעוררת תחושה של ערך עצמי, ביטחון פנימי ויוקרה פנימית.
אם נחושת פועלת יותר כמו "ספוג" או מוליך שמנקה ומאזן, הבראס פועלת יותר כמו מגן אקטיבי.
בתרבויות שונות נהגו להשתמש בחפצי בראס (כמו קערות, פעמונים או קמעות) כדי "להדוף" קנאה, עין הרע או ישויות שליליות.
היא נחשבת למתכת שמחזירה אנרגיה שלילית למקור שלה, ומגינה על השדה האנרגטי (ההילה) של מי שבא איתה במגע.
הבראס מעודדת ביטוי עצמי ומסייעת להעלאת הביטחון דרך הקשר הישיר שלה לצ'אקרת מקלעת השמש (צ'אקרת המניפורה - מרכז כוח הרצון והביטחון העצמי), וגם לצ'אקרת הגרון (בזכות השפעת האבץ/מרקוריוס).
היא מסייעת לאנשים שמרגישים ביישנים או חסרי ביטחון למצוא את הקול שלהם, לבטא את האמת שלהם באומץ ולעמוד על שלהם ומעודדת חשיבה יצירתית "מחוץ לקופסה" ודוחפת קדימה לביצוע של רעיונות.
כאשר עונדים נחושת טהורה, היא נוטה להתחמצן מהר מאוד במגע עם העור (ולהשאיר לפעמים סימן ירוק, שנתפס אנרגטית כניקוי רעלים).
הבראס עמידה יותר, והאנרגיה שלה נחשבת ליציבה, "ארצית" וממוקדת יותר בפעולה החוצה (הגנה והחצנת שפע).
איך הבראס משתלב בתכשיטים
בתכשיטים שלי הפליז מופיע בשתי דרכים.
כבסיס מתחת לציפוי זהב. רוב התליונים, השרשראות ועגילי החישוק המוזהבים שלי עשויים פליז נקי ונטול ניקל, בציפוי זהב 14 קראט בעובי 2 מיקרון. הפליז נותן לתכשיט חוזק וגוון חם, כך שגם אם עם השנים הציפוי נשחק קצת באזורים של חיכוך, מה שמתגלה מתחתיו הוא גוון זהוב ולא אפור. כך למשל בשרשרת חמסה פיליגרן מוזהבת, בשרשרת זרע החיים המוזהבת ובעגילי חישוק הוואנה.
כחרוזים וחלקי מתכת. בשרשראות החרוזים מאבני חן, הפליז מופיע בחרוזים ובחלקי המתכת, כמו בשרשראות מהרני ספינל שחור ובשרשרת מסע הנפש מונסטון.
ולמי שמחפשת זהב עמיד יותר לאורך שנים, רוב התכשיטים המוזהבים זמינים גם בגולדפילד 14 קראט, שבו שכבת הזהב עבה בהרבה. עוד תכשיטים אפשר למצוא בתכשיטי בוהו מזהב.
ניקוי ותחזוקה של בראס
כמו הנחושת, גם הבראס מגיב לאוויר, ללחות, לזיעה ולכימיקלים, ועם הזמן הוא מכהה. זה טבעי ולא פוגם בחומר. איך מטפלים בו תלוי בשאלה אם הפליז חשוף או מצופה.
פליז חשוף (בלי ציפוי):
- לניקוי שוטף: מים פושרים עם מעט סבון עדין, וייבוש מלא במטלית רכה.
- להחזרת הברק: משחה של לימון ומלח, של חומץ ומלח, או של סודה לשתייה עם מעט מים. מורחים בעדינות, משפשפים במטלית רכה, שוטפים ומייבשים היטב.
- אפשר גם להשתמש בחומר פוליש ייעודי לפליז.
פליז בציפוי זהב:
- רק מים פושרים, סבון עדין ומטלית רכה. בלי לימון, חומץ, מלח, סודה או חומרים שוחקים, כי הם עלולים לפגוע בציפוי.
- כדאי להוריד את התכשיט לפני ים, בריכה, ספורט וניקיון עם חומרים, ולענוד אותו רק אחרי שהבושם והקרם נספגו.
- לשמור בשקית או בקופסה סגורה, כל תכשיט בנפרד, במקום יבש.
עוד טיפים כתבתי במאמר כיצד לנקות ולטהר תכשיטים וקריסטלים ובמאמר האם אפשר להתקלח עם זה?
בראס ובריאות: מה ידוע ומה אמונה
האמונות. במסורות רבות הנחושת נחשבת למתכת מרפאת. באיורוודה נהוג לשתות מים שעמדו בכלי נחושת, ויש מי שעונדות צמידי נחושת או פליז כדי להקל על כאבי מפרקים. אלה אמונות עתיקות ויפות, אבל חשוב לי לומר בכנות: מחקרים שבדקו צמידי נחושת לא מצאו שהם מקלים על דלקת מפרקים, ולכן אני לא מציגה את הבראס כטיפול.
הירוק על העור. לפעמים מתכות שיש בהן נחושת, כמו פליז חשוף, משאירות על העור סימן ירקרק או כהה. זה קורה כשהנחושת מגיבה לזיעה, ללחות, לחומציות של העור ולקרמים, ונוצרים מלחי נחושת. זו לא אלרגיה ולא דבר מסוכן, זה יורד בקלות במים וסבון, ולא אומר שמשהו לא בסדר בתכשיט. זה קורה יותר בקיץ, בזמן ספורט ואצל מי שהעור שלה חומצי יותר. בתכשיטים בציפוי זהב זה כמעט לא קורה כל עוד הציפוי שלם. כדי לצמצם את זה: לייבש את העור ואת התכשיט, להימנע ממגע עם קרמים ובשמים, ולהוריד לפני מקלחת.
ניקל ועור רגיש. האלרגן שמוכר הכי הרבה בעולם התכשיטים הוא ניקל, ויש סוגי פליז תעשייתיים שמוסיפים להם ניקל. לכן חשוב לי לומר בבירור: הפליז שאני עובדת איתו נקי ונטול ניקל, וגם הציפוי הוא זהב 14 קראט, בלי ניקל. כך התכשיטים מתאימים גם לעור רגיש. ולמי שמעדיפה שכבת זהב עבה יותר לאורך שנים, רוב התכשיטים זמינים גם בגולדפילד 14 קראט.
שאלות ותשובות
מה זה בראס?
בראס הוא השם באנגלית לפליז, סגסוגת של נחושת ואבץ בגוון זהוב חם.
מה ההבדל בין בראס לנחושת?
נחושת היא מתכת טהורה, רכה ואדמדמה שמתחמצנת מהר. בראס הוא נחושת עם אבץ, קשה וזהוב יותר, ומתחמצן לאט יותר.
מה ההבדל בין בראס לברונזה?
בבראס הנחושת מעורבבת עם אבץ, ובברונזה היא מעורבבת עם בדיל.
האם בראס מוליך חשמל?
כן, אבל פחות מנחושת טהורה. בסוגים הנפוצים בערך רבע עד שליש מהמוליכות של נחושת.
האם בראס משחיר או משאיר ירוק על העור?
עם הזמן פליז חשוף מכהה, ולפעמים משאיר סימן ירקרק על העור. זה לא מזיק, יורד במים וסבון, ואפשר להחזיר לו את הברק בניקוי.
יש ניקל בבראס שלך?
לא. הפליז שאני עובדת איתו נקי ונטול ניקל, וגם הציפוי הוא זהב 14 קראט בלי ניקל.
האם תכשיטי בראס מתאימים לעור רגיש?
כן. ניקל הוא האלרגן המוכר ביותר בתכשיטים, והפליז בתכשיטים שלי נקי ונטול ניקל. ולמי שרוצה שכבת זהב עבה יותר, יש גם גולדפילד 14 קראט.
איך מנקים בראס?
פליז חשוף: לימון ומלח או סודה לשתייה, ואז שטיפה וייבוש. פליז בציפוי זהב: רק מים פושרים, סבון עדין ומטלית רכה.