יש מקומות שנראים כאילו יצאו מתוך אלף לילה ולילה. קשתות מגולפות באבן חול, חלונות שנראים כמו תחרה, דלתות עם פילים מזהב. בשבילי, לשוטט במקומות כאלה זו הדרך האהובה עליי לקבל השראה.

בוקר מול הקשתות
מתוך היומן שלי, מהבקרים בארמון הקטן בפושקר
בוקר בוקר עמדתי מול הקשתות בארמון הקטן שבו התגוררנו. פרשתי את מזרון היוגה שלי, זה שהיה לי קשה לפתוח בארץ משום מה.
התובנה הזו, שמגיע לי לאהוב אותי, מאפשרת לי לתת לעצמי זמן בבוקר. אני מרגישה שהנוף כאילו מאפשר את זה.
אני מסתכלת בוקר בוקר דרך הסלסולים האלה, הקשתות שממסגרות לי את הנוף, חלק מהארכיטקטורה האתנית הכה יפה הזו, ונזכרת בתופים ששמעתי אמש בשקיעה.
עם כל תנועה אני מרגישה את החיות שבתוכי מתעוררת.
אני מרגישה איך התנועות מלטפות את החלל מעלי, ואני אוספת לתוכי את אנרגיית החיים.
אני מתבוננת בנוף שנשקף לי מבעד לקשתות, כמו נועד להחזיר לי זיכרון קדום של עצמי.
אני מתבוננת בנוף שנשקף לי מבעד לקשתות, כמו נועד להחזיר לי זיכרון קדום של עצמי. ולהזכיר לי כמה ברת מזל אני, להיות כאן ברגע הזה.
אני נוצרת את הזכרון הזה, לשעת הצורך, לשעה שארגיש בה שהאנרגיות שלי נמוכות יותר. מיסגור של נוף, מקבל משמעות עמוקה.
הרגע הזה מונצח בתוך סלסולי העגילים, תזכורת לאהבה העצמית שמגיעה לי, כל יום מחדש.
שיטוט בעיר הצהובה
את הבקרים האלה מול הקשתות חוויתי בפושקר. ואז, לפני השבעה באוקטובר, נסענו לג'איסלמיר, והיינו גם במדבר. שוטטתי בכל העיר, בין הקשתות, הסמטאות והחזיתות המגולפות, והרגשתי שאני הולכת בתוך סיפור מאלף לילה ולילה.

מישהו שגר בתוך המבצר לקח אותי לסיור בתוך המבצר של העיר הצהובה.


אומנים ומלאכות עתיקות
בשיטוטים שלי גיליתי אומנים שעדיין עוסקים במלאכות עתיקות, כמו פיליגרן. מלאכה שעוברת מדור לדור, ועדיין חיה שם, ממש ברחוב.
הפיליגרן קרוב ללב שלי, ויש לו מקום גם בחנות:

חישוקים עגולים בעבודת פיליגרן ידנית עם מוטיב של דקל, בציפוי זהב, בגולדפילד או בציפוי כסף.

תליון חמסה קטן בעיצוב פיליגרן, בציפוי זהב 14 קראט או בגולדפילד 14 קראט.
תחרה של אבן
כמעט כל ההשראות שלי, כל הצורניות של התכשיטים שלי, מגיעות הרבה פעמים משיטוטי השראה כאלה. זה מקור ההשראה האהוב עליי.
חלון בצורת לוטוס, סורג של פרחים בזהב ובכסף, גילוף זעיר באבן. אני עוצרת מול כל אחד מהם ורואה בו תכשיט: קו של עגיל, מסגרת של תליון, סלסול שחוזר על עצמו.






בכל סורג ובכל גילוף אני רואה תכשיט שמחכה להיוולד.
בתוך החדרים המצוירים
גם בפנים הקשתות ממשיכות. גומחות מצוירות, צבעים חמים ותקרות מעוטרות, כמו חדר מתוך אגדה.


הפנים והרחובות של העיר
השראה היא לא רק אבן וזהב. היא גם האנשים, הבתים עם העציצים, והרחובות שבהם החיים מתנהלים מתחת לקשתות.




מהקשתות אל התכשיטים

את הקשתות והסלסולים האלה תמצאי בתכשיטים שלי:

עגילים תלויים שמשרטטים את קווי הקשתות והסלסולים. הרעיון להם הגיע לי מול הנוף שנשקף מבעד לקשתות. בציפוי זהב 14 קראט או בגולדפילד, בשני גדלים.

תליון באותו עיצוב קשת, על שרשרת באורך 40 ס"מ + 5 ס"מ הארכה. יש גם סט שרשרת ועגילים.

חישוקים בהשראת אמנות התחרה ותבנית המנדלה, קרובים מאוד לסורגים מאבן.
אז אם תשאלי אותי מאיפה מגיעות הצורות של התכשיטים שלי, התשובה פשוטה: מהשיטוטים. מקשת אחת שממסגרת נוף, מסורג אחד של פרחים, מדלת אחת עם פילים מזהב.

